וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־ עַכְבּֽוֹר׃

וּשְׁמוּאֵ֖ל רָאָ֣ה אֶת־ שָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה עָנָ֔הוּ הִנֵּ֤ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ זֶ֖ה יַעְצֹ֥ר בְּעַמִּֽי׃

הִנְנִ֥י עַל־ הַנְּבִיאִ֖ם נְאֻם־ יְהוָ֑ה הַלֹּקְחִ֣ים לְשׁוֹנָ֔ם וַֽיִּנְאֲמ֖וּ נְאֻֽם׃

וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־ הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־ עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃

פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

עַל־ הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־ גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־ אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־ עַכְבּֽוֹר׃

εἰ δʼ ἄγετʼ ἀμφὶ πόλιν σὺν τεύχεσι πειρηθῶμεν,

Ἕκτωρ μὲν Πάτροκλον ἐπεὶ κλυτὰ τεύχεʼ ἀπηύρα,

Ἕκτορι παρβεβαώς, καί μιν πρὸς μῦθον ἔειπεν·

χειρὶ λαβὼν ἑτέρῃ, ὀλίγον τέ μιν ἄχθος ἐπείγει,

ἠὼς μέν ῥα θεὰ προσεβήσετο μακρὸν Ὄλυμπον

apavrataan prasave vaavRdhaanaan brahmadviSaH suuryaad yaavayasva

pavamaana RtaH kaviH somaH pavitram aasadat

ayaM samudra iha vishvadevyaH svaahaakRtasya sam u tRpNuta RbhavaH

nir antarikSaad adhamo mahaam ahiM kRSe tad indra pauMsyam

ἐλθὼν σὺν πλεόνεσσι· τό οἱ καὶ ῥίγιον ἔσται.

The plowers plowed upon my back: they made long their furrows.

πληθὺν ταρβήσας· τὸ δὲ ῥίγιον αἴ κεν ἁλώω