לֵ֣ב נָ֭בוֹן יִקְנֶה־ דָּ֑עַת וְאֹ֥זֶן חֲ֝כָמִ֗ים תְּבַקֶּשׁ־ דָּֽעַת׃

וְהַ֨נְּתִינִ֔ים הָי֥וּ יֹשְׁבִ֖ים בָּעֹ֑פֶל עַ֠ד נֶ֜גֶד שַׁ֤עַר הַמַּ֙יִם֙ לַמִּזְרָ֔ח וְהַמִּגְדָּ֖ל הַיּוֹצֵֽא׃

מַה־ יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכָל־ עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

וַיִּקְרָ֣א אֶל־ גֵּיחֲזִ֗י וַיֹּ֙אמֶר֙ קְרָא֙ אֶל־ הַשֻּׁנַּמִּ֣ית הַזֹּ֔את וַיִּקְרָאֶ֖הָ וַתָּב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיֹּ֖אמֶר שְׂאִ֥י בְנֵֽךְ׃

אֶת־ הַיָּ֖ם אֶחָ֑ד וְאֶת־ הַבָּקָ֥ר שְׁנֵים־ עָשָׂ֖ר תַּחְתָּֽיו׃

נִדְרַ֙שְׁתִּי֙ לְל֣וֹא שָׁאָ֔לוּ נִמְצֵ֖אתִי לְלֹ֣א בִקְשֻׁ֑נִי אָמַ֙רְתִּי֙ הִנֵּ֣נִי הִנֵּ֔נִי אֶל־ גּ֖וֹי לֹֽא־ קֹרָ֥א בִשְׁמִֽי׃

Delight is not seemly for a fool; much less for a servant to have rule over princes.

قُلْ أَطِيعُوا اللَّهَ وَالرَّسُولَ فَإِنْ تَوَلَّوْا فَإِنَّ اللَّهَ لَا يُحِبُّ الْكَافِرِينَ

θερμὰ κατὰ βλεφάρων χαμάδις ῥέε μυρομένοισιν

ἀπεκρίθη Νικόδημος καὶ εἶπεν αὐτῷ· Πῶς δύναται ταῦτα γενέσθαι;

νίκων, ὁππότε κοῦροι ἐρίσσειαν περὶ μύθων·

Because they provoked his spirit, so that he spake unadvisedly with his lips.

ἀλλὰ θεῶν ὤριστος, ὃν ἠΰκομος τέκε Λητώ,

bharadvaaje samidhaano yaviSThya revan naH shukra diidihi dyumat paavaka diidihi

adyaa tam asya mahimaanam aayavo .anu STuvanti puurvathaa

triiNy eka urugaayo vi cakrame yatra devaaso madanti