חָטָ֥אנוּ וְעָוִ֖ינוּ והרשענו הִרְשַׁ֣עְנוּ וּמָרָ֑דְנוּ וְס֥וֹר מִמִּצְוֺתֶ֖ךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ׃

בִּכּוּרֵ֞י כָּל־ אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־ יָבִ֥יאוּ לַיהוָ֖ה לְךָ֣ יִהְיֶ֑ה כָּל־ טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכֲלֶֽנּוּ׃

וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־ גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃

רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־ הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃

וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן אֶת־ בֶּ֖צֶר וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת־ יַ֖הְצָה וְאֶת־ מִגְרָשֶֽׁהָ׃

לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃

ἀλλὰ ἑκὼν μεθιεῖς τε καὶ οὐκ ἐθέλεις· τὸ δʼ ἐμὸν κῆρ

And the men that held Jesus mocked him, and smote him.

aa me asya vedhaso naviiyaso manma shrudhi naviiyasaH

Ἕκτορι δὲ προπάροιθε ποδῶν πέσεν ἐν κονίῃσι.

Ἕκτορι μὲν καὶ Τρωσὶ τὸ κέρδιον· αὐτὰρ Ἀχαιοὺς

maa no hetir vivasvata aadityaaH kRtrimaa sharuH

prati STobhanti sindhavaH pavibhyo yad abhriyaaM vaacam udiirayanti

addhiid indra prasthitemaa haviiMSi cano dadhiSva pacatota somam

Neither have I suffered my mouth to sin by wishing a curse to his soul.

vrataani paano amRtasya caaruNa ubhe nRcakSaa anu pashyate vishau

يَهْدِي إِلَى الرُّشْدِ فَآمَنَّا بِهِ وَلَنْ نُشْرِكَ بِرَبِّنَا أَحَدًا

vishvam asyaa naanaama cakSase jagaj jyotiS kRNoti suunarii

agnir havyaa suSuudati devo deveSu medhiro vittam me asya rodasii

οὔ τις κεκριμένη ῥύεται στρατὸν οὐδὲ φυλάσσει.

uta svayaa tanvaaaa\ saM vade tat kadaa nv a\ntar varuNe bhuvaani