וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃

וְהוּבָ֥א אֶת־ בַּדָּ֖יו בַּטַּבָּעֹ֑ת וְהָי֣וּ הַבַּדִּ֗ים עַל־ שְׁתֵּ֛י צַלְעֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בִּשְׂאֵ֥ת אֹתֽוֹ׃

וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־ הַבּ֔וֹר וְהִנֵּ֥ה אֵין־ יוֹסֵ֖ף בַּבּ֑וֹר וַיִּקְרַ֖ע אֶת־ בְּגָדָֽיו׃

וְאָחִ֣יו אָסָ֔ף הָעֹמֵ֖ד עַל־ יְמִינ֑וֹ אָסָ֥ף בֶּן־ בֶּרֶכְיָ֖הוּ בֶּן־ שִׁמְעָֽא׃

With my lips have I declared all the judgments of thy mouth.

ἤτοι ὃ μὲν Περίφαντα πελώριον ἐξενάριζεν

فَاصْبِرْ لِحُكْمِ رَبِّكَ وَلَا تَكُنْ كَصَاحِبِ الْحُوتِ إِذْ نَادَى وَهُوَ مَكْظُومٌ

taM jaanann agna aa siidaathaa no vardhayaa giraH

taa vidvaaMsaa havaamahe vaaM taa no vidvaaMsaa manma vocetam adya