וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי מִיַּ֤ד הָֽאֲרִי֙ וּמִיַּ֣ד הַדֹּ֔ב ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי מִיַּ֥ד הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַזֶּ֑ה וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־ דָּוִד֙ לֵ֔ךְ וַֽי...

וְל֤וֹא הָֽיְתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ לִשְׁמוּעָ֖ה בְּפִ֑יךְ בְּי֖וֹם גְּאוֹנָֽיִךְ׃

וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־ יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃

אָנֹכִ֨י ׀ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֶ֗יךָ הַֽ֭מַּעַלְךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב־ פִּ֝֗יךָ וַאֲמַּלְאֵֽהוּ׃

וְאָכַ֨ל אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־ בְּשַׂ֣ר הָאַ֔יִל וְאֶת־ הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ל פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

Ἑρμείαν, ποτὶ δὲ Πρίαμον φάτο φώνησέν τε·

τῷ δόμεν ὃς μετὰ τοῖσι δίκην ἰθύντατα εἴποι.

taraNir ij jayati kSeti puSyati na devaasaH kavatnave

jagmir yuvaa nRSadanam avobhis traataa na indra enaso mahash cit

Ἑρμεία, σοὶ γάρ τε μάλιστά γε φίλτατόν ἐστιν

ἀμφότερον βασιλεύς τʼ ἀγαθὸς κρατερός τʼ αἰχμητής·

nakir hi daanam parimardhiSat tve yad-yad yaami tad aa bhara

وَقِيلَ لَهُمْ أَيْنَ مَا كُنْتُمْ تَعْبُدُونَ

But the LORD hardened Pharaoh’s heart, and he would not let them go.