וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ׃

וּבְנֵ֣י בֶ֗כֶר זְמִירָ֡ה וְיוֹעָ֡שׁ וֶ֠אֱלִיעֶזֶר וְאֶלְיוֹעֵינַ֤י וְעָמְרִי֙ וִירֵמ֣וֹת וַאֲבִיָּ֔ה וַעֲנָת֖וֹת וְעָלָ֑מֶת כָּל־ אֵ֖לֶּה בְּנֵי־ בָֽכֶר׃

וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃

sa mRjyamaano dashabhiH sukarmabhiH pra madhyamaasu maatRSu prame sacaa

And Lot also, which went with Abram, had flocks, and herds, and tents.

nRcakSaso animiSanto arhaNaa bRhad devaaso amRtatvam aanashuH

praibhya indraavaruNaa mahitvaa dyaush ca pRthivi bhuutam urvii

φιτρῶν καὶ λάων, τὰ θέσαν μογέοντες Ἀχαιοί,

ὦρσεν ἐπʼ Ἀργείοισι λέονθʼ ὣς βουσὶν ἕλιξιν.

مَنْ كَانَ يُرِيدُ ثَوَابَ الدُّنْيَا فَعِنْدَ اللَّهِ ثَوَابُ الدُّنْيَا وَالْآخِرَةِ وَكَانَ اللَّهُ سَمِيعًا بَصِيرًا

dive -dive sadRshiir anyam ardhaM kRSNaa asedhad apa sadmano jaaH

ἀλλʼ ἴομεν· τὰ δʼ ὄπισθεν ἀρεσσόμεθʼ, αἴ κέ ποθι Ζεὺς

And Alammelech, and Amad, and Misheal; and reacheth to Carmel westward, and to Shihorlibnath;

Day unto day uttereth speech, and night unto night sheweth knowledge.