וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־ רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֽ͏ֶעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃

וַֽיֹּאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יָבֵ֔ישׁ מָחָ֖ר נֵצֵ֣א אֲלֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָּ֔נוּ כְּכָל־ הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶֽם׃

ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃

אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־ עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־ בָ֥א מוֹעֵֽד׃

pibata vaajaa Rbhavo dade vo mahi tRtiiyaM savanam madaaya

Now the Lord of peace himself give you peace always by all means. The Lord be with you all.

shuSmintamaM na uutaye dyumninam paahi jaagRvim

Ὀγχηστόν θʼ ἱερὸν Ποσιδήϊον ἀγλαὸν ἄλσος,

كَذَلِكَ يُبَيِّنُ اللَّهُ لَكُمْ آيَاتِهِ لَعَلَّكُمْ تَعْقِلُونَ

إِنَّ اللَّهَ يَعْلَمُ غَيْبَ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ وَاللَّهُ بَصِيرٌ بِمَا تَعْمَلُونَ

Thus Israel dwelt in the land of the Amorites.

Ζεὺς σφὼ εἰς Ἴδην κέλετʼ ἐλθέμεν ὅττι τάχιστα·

taM hinvanti madacyutaM hariM nadiiSu vaajinam

στὰς ἐν μέσσοισιν μετεφώνεεν ἠπύτα κῆρυξ·