כִּ֣י ׀ אֶת־ עֹ֣ל סֻבֳּל֗וֹ וְאֵת֙ מַטֵּ֣ה שִׁכְמ֔וֹ שֵׁ֖בֶט הַנֹּגֵ֣שׂ בּ֑וֹ הַחִתֹּ֖תָ כְּי֥וֹם מִדְיָֽן׃

וַיִּמְשְׁכ֤וּ אֶֽת־ יִרְמְיָ֙הוּ֙ בַּֽחֲבָלִ֔ים וַיַּעֲל֥וּ אֹת֖וֹ מִן־ הַבּ֑וֹר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצָ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃

בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־ כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־ ראית רְא֥וּת עֵינָֽיו׃

לְהוֹרֹ֕ת בְּי֥וֹם הַטָּמֵ֖א וּבְי֣וֹם הַטָּהֹ֑ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַצָּרָֽעַת׃

כִּ֚י בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִמְאָס֗וּן אִ֚ישׁ אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וֶאֱלִילֵ֖י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָכֶ֛ם יְדֵיכֶ֖ם חֵֽטְא׃

And while they yet believed not for joy, and wondered, he said unto them, Have ye here any meat?

abhraateva puMsa eti pratiicii gartaarug iva sanaye dhanaanaam

As God liveth, who hath taken away my judgment; and the Almighty, who hath vexed my soul;

ὅς τʼ εἶσιν πόλεμον δὲ μετʼ ἀνέρας οὕς τε Κρονίων

tvayaa hi naH pitaraH soma puurve karmaaNi cakruH pavamaana dhiiraaH

apa naH shoshucad agham agne shushugdhy aa rayim

τίλλε κόμην, ἀπὸ δὲ λιπαρὴν ἔρριψε καλύπτρην

yas tvaam agne haviSpatir duutaM deva saparyati

mama tvaa suura udite mama madhyaMdine divaH

imaa u te manave bhuurivaaraa uurdhvaa bhavanti darshataa yajatraaH

ete somaaH pavamaanaasa indraM rathaa iva pra yayuH saatim acha

καὶ νόον ἐν πρώτοισι Μυκηναίων ἐτέτυκτο·