דַּבֵּ֨ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־ בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵיהֶ֑ם זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

לְמַ֧עַן יִרְא֣וּ וְיֵדְע֗וּ וְיָשִׂ֤ימוּ וְיַשְׂכִּ֙ילוּ֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֥י יַד־ יְהוָ֖ה עָ֣שְׂתָה זֹּ֑את וּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרָאָֽהּ׃

וְעֵיפָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ כָּלֵ֔ב יָֽלְדָ֛ה אֶת־ חָרָ֥ן וְאֶת־ מוֹצָ֖א וְאֶת־ גָּזֵ֑ז וְחָרָ֖ן הֹלִ֥יד אֶת־ גָּזֵֽז׃

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־ יְהוָ֛ה אֶל־ יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־ עֵילָ֑ם בְּרֵאשִׁ֗ית מַלְכ֛וּת צִדְקִיָּ֥ה מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃

ὣς μὲν τῶν ἐπὶ ἶσα μάχη τέτατο πτόλεμός τε·

For God speaketh once, yea twice, yet man perceiveth it not.

Her house is the way to hell, going down to the chambers of death.

ὣς μὲν τῶν ἐπὶ ἶσα μάχη τέτατο πτόλεμός τε,

For, lo, the winter is past, the rain is over and gone;

araM kaamaaya harayo dadhanvire sthiraaya hinvan harayo harii turaa

As a dog returneth to his vomit, so a fool returneth to his folly.

αὐτὰς δʼ ἐκ δίφρου βαλέειν κατά θʼ ἅρματα ἄξειν·

For a servant when he reigneth; and a fool when he is filled with meat;

asmaakaM shipriNiinaaM somapaaH somapaavnaam

فَلَنَقُصَّنَّ عَلَيْهِمْ بِعِلْمٍ وَمَا كُنَّا غَائِبِينَ

And I said, Oh that I had wings like a dove! for then would I fly away, and be at rest.

yenaantarikSam urv aaaa\tatantha tveSaH sa bhaanur arNavo nRcakSaaH

yuvaabhyaaM devii dhiSaNaa madaayendraagnii somam ushatii sunoti

ni baadhate amatir nagnataa jasur ver na veviiyate matiH

ἠδʼ αὖτʼ ἐν φιλότητι διέτμαγεν ἀρθμήσαντε.

ugrabaahur mrakSakRtvaa puraMdaro yadi me shRNavad dhavam

οἳ δʼ ὅτε δὴ φυλάκεσσιν ἐν ἀγρομένοισιν ἔμιχθεν,