וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל לֹֽא־ יוּמַ֥ת אִ֖ישׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֥י הַיּ֛וֹם עָשָֽׂה־ יְהוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

וּבְהִכָּֽנְע֗וֹ שָׁ֤ב מִמֶּ֙נּוּ֙ אַף־ יְהוָ֔ה וְלֹ֥א לְהַשְׁחִ֖ית לְכָלָ֑ה וְגַם֙ בִּֽיהוּדָ֔ה הָיָ֖ה דְּבָרִ֥ים טוֹבִֽים׃

וַיִּתְמֹדֵ֤ד עַל־ הַיֶּ֙לֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֔ים וַיִּקְרָ֥א אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י תָּ֥שָׁב נָ֛א נֶֽפֶשׁ־ הַיֶּ֥לֶד הַזֶּ֖ה עַל־ קִרְבּֽוֹ׃

The beams of our house are cedar, and our rafters of fir.

ἢ νιφετόν, ὅτε πέρ τε χιὼν ἐπάλυνεν ἀρούρας,

فَلَمَّا بَلَغَا مَجْمَعَ بَيْنِهِمَا نَسِيَا حُوتَهُمَا فَاتَّخَذَ سَبِيلَهُ فِي الْبَحْرِ سَرَبًا

σύν ῥʼ ἔπεσον, σὺν δέ σφι βαρεῖαι χεῖρες ἔμιχθεν.

navyam aayuH pra suu tira kRdhii sahasrasaam RSim

ἡρώων, τοῖσίν τε κοτέσσεται ὀβριμοπάτρη.

tRtiiyam asya vRSabhasya dohase dashapramatiM janayanta yoSaNaH

agnir na yo vana aa sRjyamaano vRthaa paajaaMsi kRNute nadiiSu

ἀλλʼ ἤτοι μὲν ταῦτα θεῶν ἐν γούνασι κεῖται,

ἀλλʼ ἤτοι μὲν ταῦτα θεῶν ἐν γούνασι κεῖται·