אָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־ אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־ אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־ י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃

וַ֠יִּשְׁמַ֗ע מִכָ֨יְהוּ בֶן־ גְּמַרְיָ֧הוּ בֶן־ שָׁפָ֛ן אֶת־ כָּל־ דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה מֵעַ֥ל הַסֵּֽפֶר׃

וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־ אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־ מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃

רְאֵ֖ה אֶת־ מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לְתַקֵּ֔ן אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עִוְּתֽוֹ׃

σχέτλιος, οὐδὲ μετατρέπεται φιλότητος ἑταίρων

Who rejoice to do evil, and delight in the frowardness of the wicked;

samo divaa dadRshe rocamaanaH kratvaa kRtaH sukRtaH kartRbhir bhuut

καὶ ἀπελεύσονται οὗτοι εἰς κόλασιν αἰώνιον, οἱ δὲ δίκαιοι εἰς ζωὴν αἰώνιον.

bRhaspate yo no abhi hvaro dadhe svaa tam marmartu duchunaa harasvatii

prati vaaM suura udite mitraM gRNiiSe varuNam

δάπτουσιν· πᾶσιν δὲ παρήϊον αἵματι φοινόν·

وَلَا تَسْتَوِي الْحَسَنَةُ وَلَا السَّيِّئَةُ ادْفَعْ بِالَّتِي هِيَ أَحْسَنُ فَإِذَا الَّذِي بَيْنَكَ وَبَيْنَهُ عَدَاوَةٌ كَأَنَّهُ وَلِيٌّ حَمِيمٌ