עַד־ מָתַ֣י אֱ֭לֹהִים יְחָ֣רֶף צָ֑ר יְנָ֘אֵ֤ץ אוֹיֵ֖ב שִׁמְךָ֣ לָנֶֽצַח׃

וּמַדּ֕וּעַ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֖ת שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶת־ הַמִּצְוָ֖ה אֲשֶׁר־ צִוִּ֥יתִי עָלֶֽיךָ׃

בְּזַ֖עַם תִּצְעַד־ אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם׃

בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל׃

וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ יוֹסֵ֖ף דֹּבְרִֽים׃

וְהָיָ֛ה אִם־ בִּ֥ן הַכּ֖וֹת הָרָשָׁ֑ע וְהִפִּיל֤וֹ הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָת֖וֹ בְּמִסְפָּֽר׃

وَيَقُولُونَ مَتَى هَذَا الْفَتْحُ إِنْ كُنْتُمْ صَادِقِينَ

iishaanaa vaaryaaNaaM kSayantiish carSaNiinaam

aa na indo shatagvinaM gavaam poSaM svashvyam

yasya brahmaaNi sukratuu avaatha aa yat kratvaa na sharadaH pRNaithe