וְכִֽי־ תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־ תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־ אָחִֽיו׃

וַיַּ֥עַשׂ אֶת־ הַמְּנֹרָ֖ה זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה עָשָׂ֤ה אֶת־ הַמְּנֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה הָיֽוּ׃

وَإِذَا نَادَيْتُمْ إِلَى الصَّلَاةِ اتَّخَذُوهَا هُزُوًا وَلَعِبًا ذَلِكَ بِأَنَّهُمْ قَوْمٌ لَا يَعْقِلُونَ

utopamaanaam prathamo ni Siidasi somakaamaM hi te manaH

Τληπόλεμον δʼ Ἡρακλεΐδην ἠΰν τε μέγαν τε

ἠΐθεόν τʼ Ἀκάμαντʼ ἐπιείκελον ἀθανάτοισιν.

namased upa siidata dadhned abhi shriiNiitana

For this is good and acceptable in the sight of God our Saviour;