בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃

מַֽיִם־ גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃

וָאֶבְחַר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִהְי֥וֹת שְׁמִ֖י שָׁ֑ם וָאֶבְחַ֣ר בְּדָוִ֔יד לִהְי֖וֹת עַל־ עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם זֶ֤ה הַגּוֹי֙ אֲשֶׁ֣ר לֽוֹא־ שָׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְלֹ֥א לָקְח֖וּ מוּסָ֑ר אָֽבְדָה֙ הָֽאֱמוּנָ֔ה וְנִכְרְתָ֖ה מִפִּיהֶֽם׃

פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי־ יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃

μή με κύον γούνων γουνάζεο μὴ δὲ τοκήων·

tvaM hi shashvatiinaam indra dartaa puraam asi

shRNutaM jaritur havaM kRSNasya stuvato naraa

εἰ τοῦτον Τρώεσσι μεθήσομεν ἱπποδάμοισιν

στῆ δʼ εὐρὰξ σὺν δουρὶ λαθὼν Ἀγαμέμνονα δῖον,

πεινάων· μάλα γάρ τε κατεσθίει, εἴ περ ἂν αὐτὸν

tvam eSaaM vithuraa shavaaMsi jahi vRSNyaani kRNuhii paraacaH

وَأَنْفِقُوا فِي سَبِيلِ اللَّهِ وَلَا تُلْقُوا بِأَيْدِيكُمْ إِلَى التَّهْلُكَةِ وَأَحْسِنُوا إِنَّ اللَّهَ يُحِبُّ الْمُحْسِنِينَ

so cin nu bhadraa kSumatii yashasvaty uSaa uvaasa manave sva\rvatii

ayam agnir vadhryashvasya vRtrahaa sanakaat preddho namasopavaakya\H

duhanty uudhar upasecanaaya kaM naro havyaa na marjayanta aasabhiH