עָשִׂ֣יתִי לִ֔י גַּנּ֖וֹת וּפַרְדֵּסִ֑ים וְנָטַ֥עְתִּי בָהֶ֖ם עֵ֥ץ כָּל־ פֶּֽרִי׃

לֹ֤א עֲלִיתֶם֙ בַּפְּרָצ֔וֹת וַתִּגְדְּר֥וּ גָדֵ֖ר עַל־ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲמֹ֥ד בַּמִּלְחָמָ֖ה בְּי֥וֹם יְהוָֽה׃

וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ בֵּֽית־ אֵ֔ל וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ עַד־ הָעֶ֔רֶב לִפְנֵ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּשְׂא֣וּ קוֹלָ֔ם וַיִּבְכּ֖וּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃

מִֽי־ פָעַ֣ל וְעָשָׂ֔ה קֹרֵ֥א הַדֹּר֖וֹת מֵרֹ֑אשׁ אֲנִ֤י יְהוָה֙ רִאשׁ֔וֹן וְאֶת־ אַחֲרֹנִ֖ים אֲנִי־ הֽוּא׃

The children of Azgad, a thousand two hundred twenty and two.

He was in the world, and the world was made by him, and the world knew him not.

Son of man, cause Jerusalem to know her abominations,

anaanudo vRSabho jagmir aahavaM niSTaptaa shatrum pRtanaasu saasahiH

nuu cin na indro maghavaa sahuutii daano vaajaM ni yamate na uutii

He esteemeth iron as straw, and brass as rotten wood.

tena naasatyaa gataM rathena suuryatvacaa

αἳ δʼ ὅτε μὲν σκιρτῷεν ἐπὶ ζείδωρον ἄρουραν,

vRSaa na kruddhaH patayad rajassv aa yo aryapatniir akRNod imaa apaH

vrataa padeva sashcire paanti martyaM riSaH