הֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־ אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ׃

נְשֵׁ֤י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּֽעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹֽלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם׃

וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶל־ הַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ וְאֵין־ מַשִּׂ֤יג יָדוֹ֙ אֶל־ פִּ֔יו כִּֽי־ יָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶת־ הַשְּׁבֻעָֽה׃

yas tvaa bhraataa patir bhuutvaa jaaro bhuutvaa nipadyate

sve yonau ni SadataM saruupaa vi vaaM cikitsad Rtacid dha naarii

Yea, thou castest off fear, and restrainest prayer before God.

And beheld among the simple ones, I discerned among the youths, a young man void of understanding,

ναὶ δὴ ταῦτά γε τέκνον ἐτήτυμον οὐ κακόν ἐστι

τείχεος αἰὲν ὑπʼ ἐκ κατʼ ἀμαξιτὸν ἐσσεύοντο,

Yea, his soul draweth near unto the grave, and his life to the destroyers.

prati bravaaNi vartayate ashru cakran na krandad aadhye\ shivaayai