וַיָּ֣מָת הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּב֖וֹא שֹׁמְר֑וֹן וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־ הַמֶּ֖לֶךְ בְּשֹׁמְרֽוֹן׃

וְהָיָ֥ה כְעוֹף־ נוֹדֵ֖ד קֵ֣ן מְשֻׁלָּ֑ח תִּֽהְיֶ֙ינָה֙ בְּנ֣וֹת מוֹאָ֔ב מַעְבָּרֹ֖ת לְאַרְנֽוֹן׃

וָאֶשָּׂ֤א אֶת־ עֵינַי֙ וָאֵ֔רֶא וְהִנֵּ֥ה אִישׁ־ אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמָתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים בְּכֶ֥תֶם אוּפָֽז׃

tasya bharmaNe bhuvanaaya devaa dharmaNe kaM svadhayaa paprathanta

aa jaataM jaatavedasi priyaM shishiitaatithim

Make their nobles like Oreb, and like Zeeb: yea, all their princes as Zebah, and as Zalmunna:

yad diidayac chavasa Rtaprajaata tad asmaasu draviNaM dhehi citram

And he set up the hanging at the door of the tabernacle.

te yaamann aa dhRSadvinas tmanaa paanti shashvataH

καί σφιν θεσπέσιον πλοῦτον κατέχευε Κρονίων.

indraH su puuSaa vRSaNaa suhastaa divo na priitaaH shashayaM duduhre