וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־ דָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֙כֶת֙ אֶל־ הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽי־ נַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו׃

וַיְצַ֤ו הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־ כָּל־ הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר עֲשׂ֣וּ פֶ֔סַח לַֽיהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כַּכָּת֕וּב עַ֛ל סֵ֥פֶר הַבְּרִ֖ית הַזֶּֽה׃

אֱמֹ֕ר אֶל־ זְרֻבָּבֶ֥ל פַּֽחַת־ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י מַרְעִ֔ישׁ אֶת־ הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־ הָאָֽרֶץ׃

וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־ הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃

And those which remain shall hear, and fear, and shall henceforth commit no more any such evil among you.

I remembered thy judgments of old, O LORD; and have comforted myself.

And a fire was kindled in their company; the flame burned up the wicked.

cittir apaaM dame vishvaayuH sadmeva dhiiraaH sammaaya cakruH

And Saul came to a city of Amalek, and laid wait in the valley.

tad indro arthaM cetati yuuthena vRSNir ejati

upa maam uccaa yuvatir babhuuyaaH pra jaayasva prajayaa putrakaame