וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃

וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־ הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֛ה שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם תָּמִֽיד׃

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־ שָׁא֔וּל אַל־ יִפֹּ֥ל לֵב־ אָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִם־ הַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה׃

וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַ־ אֱלֹהִים֙ אֶל־ שָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־ הַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה׃

הַקְרֵב֙ אֶת־ מַטֵּ֣ה לֵוִ֔י וְהֽ͏ַעֲמַדְתָּ֣ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן וְשֵׁרְת֖וּ אֹתֽוֹ׃

ὣς οἳ μὲν τὰ πένοντο κατὰ στρατόν· οὐδʼ Ἀγαμέμνων

εἷος ὃ ταῦθʼ ὥρμαινε κατὰ φρένα καὶ κατὰ θυμόν,

For he knew that the chief priests had delivered him for envy.

εἷος ὃ ταῦθʼ ὥρμαινε κατὰ φρένα καὶ κατὰ θυμόν,

samiiciinaasa RbhavaH sam asvaran rudraa gRNanta puurvyam

εἷος ὁ ταῦθʼ ὅρμαινε κατὰ φρένα καὶ κατὰ θυμὸν

niipaatithau maghavan medhyaatithau puSTigau shruSTigau sacaa

purutraa vRtrahantamaa taa no bhuutam puruspRhaa