וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עַל־ שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מָשְׁזָֽר׃

וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

לְמַ֨עַן טְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ הוּחַ֔דָּה לְמַעַן־ הֱיֵה־ לָ֥הּ בָּ֖רָק מֹרָ֑טָּה א֣וֹ נָשִׂ֔ישׂ שֵׁ֥בֶט בְּנִ֖י מֹאֶ֥סֶת כָּל־ עֵֽץ׃

וְגַם־ עֹלָ֨ה לָרֹ֜ב בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛ים וּבַנְּסָכִ֖ים לָעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹן עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־ יְהוָֽה׃

kSemeNa mitro varuNaM duvasyati marudbhir ugraH shubham anya iiyate

And the house, that is, the temple before it, was forty cubits long.

My beloved spake, and said unto me, Rise up, my love, my fair one, and come away.

yam agne pRtsu martyam avaa vaajeSu yaM junaaH

codayitrii suunRtaanaaM cetantii sumatiinaam

arvaacii te pathyaaaa\ raaya etu syaama te sumataav indra sharman

dhiyo ratheSThaam ajaraM naviiyo rayir vibhuutir iiyate vacasyaa

ἀλλʼ οὔ τις δύνατο Τρώων κλειτῶν τʼ ἐπικούρων

jaataM yat tvaa pari devaa abhuuSan mahe bharaaya puruhuuta vishve

antar yad vanino vaam Rtapsuu hvaaro na shucir yajate haviSmaan

Thou hast heard my voice: hide not thine ear at my breathing, at my cry.