וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־ הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד׃

וְהֶעֱל֤וּ עָלַ֙יִךְ֙ קָהָ֔ל וְרָגְמ֥וּ אוֹתָ֖ךְ בָּאָ֑בֶן וּבִתְּק֖וּךְ בְּחַרְבוֹתָֽם׃

וַיֹּ֥אמֶר אֵלֶ֖יהָ תְּנִֽי־ לִ֣י אֶת־ בְּנֵ֑ךְ וַיִּקָּחֵ֣הוּ מֵחֵיקָ֗הּ וַֽיַּעֲלֵ֙הוּ֙ אֶל־ הָעֲלִיָּ֗ה אֲשֶׁר־ הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב שָׁ֔ם וַיַּשְׁכִּבֵ֖הוּ עַל־ מִטָּתֽוֹ׃

מִקּ֣וֹל נִפְלָ֔ם רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קוֹלָֽהּ׃

וְהָיָה֙ אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת יִרְאַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא אוֹצָרֽוֹ׃

לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־ תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־ רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃

וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־ בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־ פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃

He shall call to the heavens from above, and to the earth, that he may judge his people.

τοξεύειν· ὃς μέν κε βάλῃ τρήρωνα πέλειαν,

فَذَرْنِي وَمَنْ يُكَذِّبُ بِهَذَا الْحَدِيثِ سَنَسْتَدْرِجُهُمْ مِنْ حَيْثُ لَا يَعْلَمُونَ

yadaa vajraM hiraNyam id athaa rathaM harii yam asya vahato vi suuribhiH

sarasvatiim maruto ashvinaapo yakSi devaan ratnadheyaaya vishvaan

na tvaa vivyaaca raja indra paarthivam anu svadhaaM vavakSitha

Τί οὖν τὸ περισσὸν τοῦ Ἰουδαίου, ἢ τίς ἡ ὠφέλεια τῆς περιτομῆς;

وَلَقَدْ آتَيْنَا إِبْرَاهِيمَ رُشْدَهُ مِنْ قَبْلُ وَكُنَّا بِهِ عَالِمِينَ

uvaaca me varuNo medhiraaya triH sapta naamaaghnyaa bibharti

His mother saith unto the servants, Whatsoever he saith unto you, do it.

That it may be well with thee, and thou mayest live long on the earth.

ὣς τῶν οὔ τινι θυμὸς ἐνὶ στήθεσσιν ἐτόλμα

انْظُرْ كَيْفَ كَذَبُوا عَلَى أَنْفُسِهِمْ وَضَلَّ عَنْهُمْ مَا كَانُوا يَفْتَرُونَ

tam martaa amartyaM ghRtenaagniM saparyata