כִּי־ יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־ בּ֖וֹ וּמְכָר֑וֹ וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

וּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבֽוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם׃

וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־ הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי׃

הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־ לִ֥י אֶת־ הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

So Hiram gave Solomon cedar trees and fir trees according to all his desire.

وَإِنَّ رَبَّكَ لَذُو فَضْلٍ عَلَى النَّاسِ وَلَكِنَّ أَكْثَرَهُمْ لَا يَشْكُرُونَ

The king of Jarmuth, one; the king of Lachish, one;

imaM stomaM rodasii pra braviimy RduudaraaH shRNavann agnijihvaaH

shuura iva dhRSNush cyavanaH sumitraH pra nu vocaM vaadhryashvasya naama

sarasvatiiM devayanto havante sarasvatiim adhvare taayamaane

puuSNash cakraM na riSyati na kosho .ava padyate

ἀκρότατον κατὰ χαλκόν, ὃς ὄγδοος ἦεν ἐπʼ αὐτῷ.

kva\ nuunaM kad vo arthaM gantaa divo na pRthivyaaH