וְאֶל־ מְצ֤וֹר יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ תָּכִ֣ין פָּנֶ֔יךָ וּֽזְרֹעֲךָ֖ חֲשׂוּפָ֑ה וְנִבֵּאתָ֖ עָלֶֽיהָ׃

אַ֤ךְ אֶת־ זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִֽמַּעֲלֵי֙ הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֖י הַפַּרְסָ֑ה אֶֽת־ הַ֠גָּמָל כִּֽי־ מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכ...

וִֽיהוּדָ֛ה בָּ֥א עַל־ הַמִּצְפֶּ֖ה לַמִּדְבָּ֑ר וַיִּפְנוּ֙ אֶל־ הֶ֣הָמ֔וֹן וְהִנָּ֧ם פְּגָרִ֛ים נֹפְלִ֥ים אַ֖רְצָה וְאֵ֥ין פְּלֵיטָֽה׃

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּֽה־ יַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף כִּֽי־ מ֥וֹת תָּמ֖וּת יוֹנָתָֽן׃

דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־ לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־ אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־ תְּרוּמָתִֽי׃

וַיִּ֛בֶן עָרֵ֥י מְצוּרָ֖ה בִּיהוּדָ֑ה כִּֽי־ שָׁקְטָ֣ה הָאָ֗רֶץ וְאֵין־ עִמּ֤וֹ מִלְחָמָה֙ בַּשָּׁנִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כִּֽי־ הֵנִ֥יחַ יְהוָ֖ה לֽוֹ׃

וֽ͏ַיְחִ֣י מֽ͏ַהֲלַלְאֵ֗ל אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃

dhenuH pratnasya kaamyaM duhaanaantaH putrash carati dakSiNaayaaH

aa naasatyaa gachataM huuyate havir madhvaH pibatam madhupebhir aasabhiH

ekasyaa vastor aavataM raNaaya vasham ashvinaa sanaye sahasraa

نَحْنُ نَقُصُّ عَلَيْكَ نَبَأَهُمْ بِالْحَقِّ إِنَّهُمْ فِتْيَةٌ آمَنُوا بِرَبِّهِمْ وَزِدْنَاهُمْ هُدًى

siSakty aryaH pra yugaa janaanaaM sadyaH shishnaa praminaano naviiyaan

An high look, and a proud heart, and the plowing of the wicked, is sin.

Which by his strength setteth fast the mountains; being girded with power:

وَيَقُولُونَ سُبْحَانَ رَبِّنَا إِنْ كَانَ وَعْدُ رَبِّنَا لَمَفْعُولًا