אַ֗ךְ לֹ֤א יַֽעֲלוּ֙ כֹּהֲנֵ֣י הַבָּמ֔וֹת אֶל־ מִזְבַּ֥ח יְהוָ֖ה בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֛י אִם־ אָכְל֥וּ מַצּ֖וֹת בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃

וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־ אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִשָּׂ֧א הַמֶּ֣לֶךְ אֶת־ קוֹל֗וֹ וַיֵּבְךְּ֙ אֶל־ קֶ֣בֶר אַבְנֵ֔ר וַיִּבְכּ֖וּ כָּל־ הָעָֽם׃

הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־ יֹ֥שְׁבֵ֛י הָעִ֥יר ההוא הַהִ֖יא לְפִי־ חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־ כָּל־ אֲשֶׁר־ בָּ֛הּ וְאֶת־ בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־ חָֽרֶב׃

זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ יִשָׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃

Yet count him not as an enemy, but admonish him as a brother.