כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֲשׁוּקִ֛ים בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־ יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו וְכָל־ שֹֽׁבֵיהֶם֙ הֶחֱזִ֣יקוּ בָ֔ם מֵאֲנ֖וּ שַׁלְּחָֽם׃

וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־ הַהוּא֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה יֹאבַ֥ד לֵב־ הַמֶּ֖לֶךְ וְלֵ֣ב הַשָּׂרִ֑ים וְנָשַׁ֙מּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְהַנְּבִיאִ֖ים יִתְמָֽהוּ׃

נִחַ֗מְתִּי כִּֽי־ הִמְלַ֤כְתִּי אֶת־ שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּֽי־ שָׁב֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְאֶת־ דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל־ יְהוָ֖ה כָּל־ הַלָּֽיְלָה׃

וַאֲנִ֤י ׀ אָ֘מַ֤רְתִּי בְחָפְזִ֗י נִגְרַזְתִּי֮ מִנֶּ֢גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ אָכֵ֗ן שָׁ֭מַעְתָּ ק֥וֹל תַּחֲנוּנַ֗י בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶֽיךָ׃

אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃

וַיַּ֧עַן הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־ הָעָ֖ם קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־ עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְעָצֻֽהוּ׃

מְשֵׁיזִ֣ב וּמַצִּ֔ל וְעָבֵד֙ אָתִ֣ין וְתִמְהִ֔ין בִּשְׁמַיָּ֖א וּבְאַרְעָ֑א דִּ֚י שֵׁיזִ֣יב לְדָֽנִיֵּ֔אל מִן־ יַ֖ד אַרְיָוָתָֽא׃

pra maatuH prataraM guhyam ichan kumaaro na viirudhaH sarpad urviiH

kva\ tyad indraavaruNaa yasho vaaM yena smaa sinam bharathaH sakhibhyaH

νῦν δὲ τόδε μέγʼ ἄριστον ἐν Ἀργείοισιν ἔρεξεν,

te harmyeSThaaH shishavo na shubhraa vatsaaso na prakriiLinaH payodhaaH

suSvaaNaasa indra stumasi tvaa sasavaaMsash ca tuvinRmNa vaajam

And he said unto his sons, Saddle me the ass. So they saddled him the ass: and he rode thereon,

Commit thy works unto the LORD, and thy thoughts shall be established.