וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־ הָאֹ֙הֶל֙ עַל־ הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־ מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃

וַיְהִ֣י עַבְדְּךָ֗ עֹשֵׂ֥ה הֵ֛נָּה וָהֵ֖נָּה וְה֣וּא אֵינֶ֑נּוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֧יו מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֛ל כֵּ֥ן מִשְׁפָּטֶ֖ךָ אַתָּ֥ה חָרָֽצְתָּ׃

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־ שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל־ עַמּ֖וֹ עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃

ni Su siida gaNapate gaNeSu tvaam aahur vipratamaM kaviinaam

eti pra hotaa vratam asya maayayordhvaaM dadhaanaH shucipeshasaM dhiyam

Ῥίπην τε Στρατίην τε καὶ ἠνεμόεσσαν Ἐνίσπην

I will give thee thanks in the great congregation: I will praise thee among much people.

For he looketh to the ends of the earth, and seeth under the whole heaven;

ᾤμωξέν τʼ ἄρʼ ἔπειτα φίλον τʼ ὀνόμηνεν ἑταῖρον.