עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר מִן־ יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כָּל־ קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא׃

וְהָיְתָ֤ה אֶֽרֶץ־ מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה וְחָרְבָּ֔ה וְיָדְע֖וּ כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה יַ֧עַן אָמַ֛ר יְאֹ֥ר לִ֖י וַאֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃

וּמִמַּטֵּה־ גָ֗ד אֶת־ עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־ רָמֹ֥ת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶֽת־ מַחֲנַ֖יִם וְאֶת־ מִגְרָשֶֽׁהָ׃

הניס הַנָּ֞ס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־ הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־ הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־ אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־ מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־ יְהוָֽה׃

וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־ לָ֔נוּ וְאֶת־ בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃

וַיָּ֛קָם וַיֵּ֥לֶךְ מָנ֖וֹחַ אַחֲרֵ֣י אִשְׁתּ֑וֹ וַיָּבֹא֙ אֶל־ הָאִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הַאַתָּ֥ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־ דִּבַּ֥רְתָּ אֶל־ הָאִשָּׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי׃

suurye jyotir adadhur maasy a\ktuun pari dyotaniM carato ajasraa

وَيَعْلَمَ الَّذِينَ يُجَادِلُونَ فِي آيَاتِنَا مَا لَهُمْ مِنْ مَحِيصٍ

ghasat ta indra ukSaNaH priyaM kaacitkaraM havir vishvasmaad indra uttaraH

καθὼς τὸ μαρτύριον τοῦ Χριστοῦ ἐβεβαιώθη ἐν ὑμῖν,

tvam agne aditir deva daashuSe tvaM hotraa bhaaratii vardhase giraa