וְאֶת־ הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָׁפְכ֗וּ אֶת־ הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־ מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־ מָק֖וֹם טָמֵֽא׃

הָל֞וֹךְ וְדִבַּרְתָּ֣ אֶל־ דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁלֹ֕שׁ אָנֹכִ֖י נוֹטֵ֣ל עָלֶ֑יךָ בְּחַר־ לְךָ֥ אַֽחַת־ מֵהֶ֖ם וְאֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ׃

וַיִּוָּֽעֲצוּ֙ כָּל־ הַקָּהָ֔ל לַעֲשׂ֕וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֥וּ שִׁבְעַת־ יָמִ֖ים שִׂמְחָֽה׃

I have heard of thee by the hearing of the ear: but now mine eye seeth thee.

For he was yet in the loins of his father, when Melchisedec met him.

وَمَا أَنْتَ إِلَّا بَشَرٌ مِثْلُنَا وَإِنْ نَظُنُّكَ لَمِنَ الْكَاذِبِينَ

saa viT suviiraa marudbhir astu sanaat sahantii puSyantii nRmNam

Thou sellest thy people for nought, and dost not increase thy wealth by their price.