מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־ הַמִּדְבָּ֔ר כְּתִֽימֲר֖וֹת עָשָׁ֑ן מְקֻטֶּ֤רֶת מוֹר֙ וּלְבוֹנָ֔ה מִכֹּ֖ל אַבְקַ֥ת רוֹכֵֽל׃

אֶת־ עֲנָתוֹת֙ וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־ עַלְמ֖וֹן וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃

וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רַב־ שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־ נָ֖א אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־ אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃

כִּ֤י טֽוֹב־ י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֭סְתּוֹפֵף בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֝דּ֗וּר בְּאָהֳלֵי־ רֶֽשַׁע׃

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־ ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־ דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־ בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָא...

לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן מָֽאָסְכֶ֖ם בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽתִּבְטְחוּ֙ בְּעֹ֣שֶׁק וְנָל֔וֹז וַתִּֽשָּׁעֲנ֖וּ עָלָֽיו׃

hotaa yakSad vanino vanta vaaryam bRhaspatir yajati vena ukSabhiH puruvaarebhir ukSabhiH

etaani vaam ashvinaa vardhanaani brahma stomaM gRtsamadaaso akran

agniM vishveSaam aratiM vasuunaaM saparyaami prayasaa yaami ratnam

Now he hath not directed his words against me: neither will I answer him with your speeches.

The children of Parosh, two thousand an hundred seventy and two.

στᾶσʼ ὁτὲ μὲν παρὰ τάφρον ὀρυκτὴν τείχεος ἐκτός,

Remember this, and shew yourselves men: bring it again to mind, O ye transgressors.

The children of Parosh, two thousand an hundred seventy and two.

After my words they spake not again; and my speech dropped upon them.

naanaa hi tvaa havamaanaa janaa ime dhanaanaaM dhartar avasaa vipanyavaH

And came and preached peace to you which were afar off, and to them that were nigh.

tasyaagatyaa sumanaa RSva paahi prajaanan vidvaan pathyaaaa\ anu svaaH

mitho yat tyaagam ubhayaaso agman naras tokasya tanayasya saatau