וַיְהִ֞י בִּשְׁתֵּ֧י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה בָּעֲשִׂרִ֛י בַּחֲמִשָּׁ֥ה לַחֹ֖דֶשׁ לְגָלוּתֵ֑נוּ בָּא־ אֵלַ֨י הַפָּלִ֧יט מִירוּשָׁלַ֛͏ִם לֵאמֹ֖ר הֻכְּתָ֥ה הָעִֽיר׃

וְשָׂנֵ֙אתִי֙ אֶת־ הַ֣חַיִּ֔ים כִּ֣י רַ֤ע עָלַי֙ הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה שֶׁנַּעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּֽי־ הַכֹּ֥ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

בַּאֲשֶׁ֤ר תָּמ֙וּתִי֙ אָמ֔וּת וְשָׁ֖ם אֶקָּבֵ֑ר כֹּה֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֥ה לִי֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י הַמָּ֔וֶת יַפְרִ֖יד בֵּינִ֥י וּבֵינֵֽךְ׃

וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־ לוּדִ֧ים וְאֶת־ עֲנָמִ֛ים וְאֶת־ לְהָבִ֖ים וְאֶת־ נַפְתֻּחִֽים׃

ἡ γυνὴ τοῦ ἰδίου σώματος οὐκ ἐξουσιάζει ἀλλὰ ὁ ἀνήρ· ὁμοίως δὲ καὶ ὁ ἀνὴρ τοῦ ἰδίου σώματος οὐκ ἐξουσιάζει ἀλλὰ ἡ γυνή.

ut te shataan maghavann uc ca bhuuyasa ut sahasraad ririce kRSTiSu shravaH

adrogho na dravitaa cetati tmann amartyo .avartra oSadhiiSu

αὐτίκʼ ἄρʼ Ἥφαιστον προσεφώνεεν ὃν φίλον υἱόν·

αὐτὰρ ὃ θυμὸν ἔχων ὃν καρτερὸν ὡς τὸ πάρος περ

ἕκαστος καθὼς ἔλαβεν χάρισμα, εἰς ἑαυτοὺς αὐτὸ διακονοῦντες ὡς καλοὶ οἰκονόμοι ποικίλης χάριτος θεοῦ·

asya priyo jaritaa yasya sharman nakir devaa vaarayante na martaaH

abhi vaaM nuunam ashvinaa suhotaa stomaiH siSakti naasatyaa vivakvaan

sa raayas khaam upa sRjaa gRNaanaH purushcandrasya tvam indra vasvaH