וְאֶת־ אֲחִינֹ֛עַם לָקַ֥ח דָּוִ֖ד מִֽיִּזְרְעֶ֑אל וַתִּהְיֶ֛יןָ גַּֽם־ שְׁתֵּיהֶ֥ן ל֖וֹ לְנָשִֽׁים׃

וְעָשׂ֖וּ אֶת־ הָאֵפֹ֑ד זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב׃

וְאֵ֙לֶּה֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָל֛וּ עִם־ זְרֻבָּבֶ֥ל בֶּן־ שְׁאַלְתִּיאֵ֖ל וְיֵשׁ֑וּעַ שְׂרָיָ֥ה יִרְמְיָ֖ה עֶזְרָֽא׃

הִנֵּ֗ה עוֹדָ֛ךְ מְדַבֶּ֥רֶת שָׁ֖ם עִם־ הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲנִי֙ אָב֣וֹא אַחֲרַ֔יִךְ וּמִלֵּאתִ֖י אֶת־ דְּבָרָֽיִךְ׃

trir ashvinaa sindhubhiH saptamaatRbhis traya aahaavaas tredhaa haviS kRtam

Then let me sow, and let another eat; yea, let my offspring be rooted out.

And I will send grass in thy fields for thy cattle, that thou mayest eat and be full.