וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־ לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא־ יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃

וְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֤וֹשַֽׁע לִי֙ זְרֹעִ֔י וַחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי׃

maam anu pra te mano vatsaM gaur iva dhaavatu pathaa vaar iva dhaavatu

Oh that my grief were throughly weighed, and my calamity laid in the balances together!

But they held their peace: for by the way they had disputed among themselves, who should be the greatest.

pra vaaM ratho manojavaa iyarti tiro rajaaMsy ashvinaa shatotiH