אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י עַל־ דִּבְרַת֙ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם לְבָרָ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְלִרְא֕וֹת שְׁהֶם־ בְּהֵמָ֥ה הֵ֖מָּה לָהֶֽם׃

וַיַּעֲבֹ֤ר יוֹרָם֙ צָעִ֔ירָה וְכָל־ הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַֽיְהִי־ ה֞וּא קָ֣ם לַ֗יְלָה וַיַּכֶּ֨ה אֶת־ אֱד֜וֹם הַסֹּבֵ֤יב אֵלָיו֙ וְאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וַיָּ֥נָס הָעָ֖ם לְאֹהָלָֽיו׃

וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר־ אֶפְרַ֛יִם עַד־ בֵּ֥ית מִיכָ֖ה לַעֲשׂ֥וֹת דַּרְכּֽוֹ׃

הַשְּׁלִשִׁי֙ לְאַבְשָׁל֣וֹם בֶּֽן־ מַעֲכָ֔ה בַּת־ תַּלְמַ֖י מֶ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר הָרְבִיעִ֖י אֲדֹנִיָּ֥ה בֶן־ חַגִּֽית׃

הִנֵּ֤ה יוֹם־ יְהוָה֙ בָּ֔א אַכְזָרִ֥י וְעֶבְרָ֖ה וַחֲר֣וֹן אָ֑ף לָשׂ֤וּם הָאָ֙רֶץ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְחַטָּאֶ֖יהָ יַשְׁמִ֥יד מִמֶּֽנָּה׃

यथा दीपो निवातस्थो नेङ्गते सोपमा स्मृता । योगिनो यतचित्तस्य युञ्जतो योगमात्मनः

yaabhir mahaam atithigvaM kashojuvaM divodaasaM shambarahatya aavatam

I had many things to write, but I will not with ink and pen write unto thee:

That he might sanctify and cleanse it with the washing of water by the word,

بَلَى مَنْ أَسْلَمَ وَجْهَهُ لِلَّهِ وَهُوَ مُحْسِنٌ فَلَهُ أَجْرُهُ عِنْدَ رَبِّهِ وَلَا خَوْفٌ عَلَيْهِمْ وَلَا هُمْ يَحْزَنُونَ

But when the young man heard that saying, he went away sorrowful: for he had great possessions.