מִֽי־ נָתַ֨ן למשוסה לִמְשִׁסָּ֧ה יַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲל֣וֹא יְהוָ֑ה ז֚וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא־ אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתוֹרָתֽוֹ׃

וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־ אָבִיו֮ וְאֶל־ אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־ בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁת...

gaam ashvaM rathya\m indra saM kira satraa vaajaM na jigyuSe

tam it samaanaM vaninash ca viirudho .antarvatiish ca suvate ca vishvahaa

कथं भीष्ममहं सङ्ख्ये द्रोणं च मधुसूदन । इषुभिः प्रतियोत्स्यामि पूजार्हावरिसूदन

saM vajreNaasRjad vRtram indraH pra svaam matim atirac chaashadaanaH

Even all they that were numbered were six hundred thousand and three thousand and five hundred and fifty.

ka indrasya yujyaM kaH sakhitvaM ko bhraatraM vaSTi kavaye ka uutii

αὐτὸν δʼ ἂν πύματόν με κύνες πρώτῃσι θύρῃσιν