יוֹאָ֨ב בֶּן־ צְרוּיָ֜ה הֵחֵ֤ל לִמְנוֹת֙ וְלֹ֣א כִלָּ֔ה וַיְהִ֥י בָזֹ֛את קֶ֖צֶף עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א עָלָה֙ הַמִּסְפָּ֔ר בְּמִסְפַּ֥ר דִּבְרֵֽי־ הַיָּמִ֖ים לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃

וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־ עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־ כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־ הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

vatsam iva maataraa saMrihaaNe samaanaM yonim anu saMcarantii

καὶ τὰ νῦν παραινῶ ὑμᾶς εὐθυμεῖν, ἀποβολὴ γὰρ ψυχῆς οὐδεμία ἔσται ἐξ ὑμῶν πλὴν τοῦ πλοίου·

Thou hast covered thyself with a cloud, that our prayer should not pass through.

Grace be with all them that love our Lord Jesus Christ in sincerity. Amen.

Remember how short my time is: wherefore hast thou made all men in vain?

ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς· Οὐ χρείαν ἔχουσιν ἀπελθεῖν· δότε αὐτοῖς ὑμεῖς φαγεῖν.

And Barzillai said unto the king, How long have I to live, that I should go up with the king unto Jerusalem?

vy u\ prathate vitaraM variiya obhaa pRNantii pitror upasthaa

ἀπεκρίθη Ἰησοῦς· Ἐγὼ δαιμόνιον οὐκ ἔχω, ἀλλὰ τιμῶ τὸν πατέρα μου, καὶ ὑμεῖς ἀτιμάζετέ με.