לֹֽא־ יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כּֽ͏ַאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־ מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃

וְאִם־ לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־ בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה׃

בָּעֵ֣ת הַהִ֡יא שָׁלַ֡ח בְּרֹאדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָן בֶּֽן־ בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י חָלָ֖ה חִזְקִיָּֽהוּ׃

That whosoever believeth in him should not perish, but have eternal life.

And the LORD met Balaam, and put a word in his mouth, and said, Go again unto Balak, and say thus.

yat te dhiitiM sumatim aavRNiimahe .adha smaa nas trivaruuthaH shivo bhava

prati ghoraaNaam etaanaam ayaasaam marutaaM shRNva aayataam upabdiH

yan maayino vrandino mandinaa dhRSac chitaaM gabhastim ashanim pRtanyasi

tasya me tanvo\ bahudhaa niviSTaa etam arthaM na ciketaaham agniH