אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עירה עִיר֔וֹ וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־ עֲנָבִ֖ים סותה סוּתֽוֹ׃

וָאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל־ רֹאשׁ֑וֹ וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל־ רֹאשׁ֗וֹ וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה עֹמֵֽד׃

רָ֤ץ לִקְרַאת־ רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־ נִלְכְּדָ֥ה עִיר֖וֹ מִקָּצֶֽה׃

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־ יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל־ מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן׃

מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־ רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃

וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־ הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־ לָֽךְ׃

הַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־ יְהוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִי֙תִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא־ נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃

bhuvo nRRMsh cyautno vishvasmin bhare jyeSThash ca mantro vishvacarSaNe

Teach us what we shall say unto him; for we cannot order our speech by reason of darkness.

And he settled his countenance stedfastly, until he was ashamed: and the man of God wept.

And he began to say unto them, This day is this scripture fulfilled in your ears.

अदेशकाले यद्दानमपात्रेभ्यश्च दीयते । असत्कृतमवज्ञातं तत्तामसमुदाहृतम्