וַיִּֽקַּֽח־ ל֤וֹ רְחַבְעָם֙ אִשָּׁ֔ה אֶת־ מָ֣חֲלַ֔ת בן־ בַּת־ יְרִימ֖וֹת בֶּן־ דָּוִ֑יד אֲבִיהַ֕יִל בַּת־ אֱלִיאָ֖ב בֶּן־ יִשָֽׁי׃

וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־ זַרְעֶֽךָ׃

adha drapso aMshumatyaa upasthe .adhaarayat tanva\M titviSaaNaH

Οἴδατε ὅτι μετὰ δύο ἡμέρας τὸ πάσχα γίνεται, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδίδοται εἰς τὸ σταυρωθῆναι.

But they were exceedingly afraid, and said, Behold, two kings stood not before him: how then shall we stand?

kadaa suunuH pitaraM jaata ichaac cakran naashru vartayad vijaanan