עֹ֘ל֤וֹת מֵחִ֣ים אַעֲלֶה־ לָּ֭ךְ עִם־ קְטֹ֣רֶת אֵילִ֑ים אֶ֥עֱשֶֽׂה בָקָ֖ר עִם־ עַתּוּדִ֣ים סֶֽלָה׃

תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם וְסֶ֖לֶף בּוֹגְדִ֣ים ושדם יְשָׁדֵּֽם׃

וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵ֥ן הֽ͏ַחֲרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־ הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ גֹּאֲלֶ֔ךָ וְיֹצֶרְךָ֖ מִבָּ֑טֶן אָנֹכִ֤י יְהוָה֙ עֹ֣שֶׂה כֹּ֔ל נֹטֶ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ לְבַדִּ֔י רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ מי אתי מֵאִתִּֽי׃

אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־ יְהוָ֖ה אָח֣וֹר תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־ יָדִ֤י עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם׃

samaanam puurviir abhi vaavashaanaas tiSThan vatsasya maataraH saniiLaaH

Peter answered and said unto him, Though all men shall be offended because of thee, yet will I never be offended.

etac cana tvo vi ciketad eSaaM satyo mantraH kavishasta Rghaavaan

vidad yadii saramaa rugNam adrer mahi paathaH puurvyaM sadhrya\k kaH

αὐτοὶ ἐκ τοῦ κόσμου εἰσίν· διὰ τοῦτο ἐκ τοῦ κόσμου λαλοῦσιν καὶ ὁ κόσμος αὐτῶν ἀκούει.

عَسَى اللَّهُ أَنْ يَجْعَلَ بَيْنَكُمْ وَبَيْنَ الَّذِينَ عَادَيْتُمْ مِنْهُمْ مَوَدَّةً وَاللَّهُ قَدِيرٌ وَاللَّهُ غَفُورٌ رَحِيمٌ

We gat our bread with the peril of our lives because of the sword of the wilderness.

For their calamity shall rise suddenly; and who knoweth the ruin of them both?