וְהִרְבֵּיתִי֙ אֶת־ פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ וּתְנוּבַ֖ת הַשָּׂדֶ֑ה לְמַ֗עַן אֲ֠שֶׁר לֹ֣א תִקְח֥וּ ע֛וֹד חֶרְפַּ֥ת רָעָ֖ב בַּגּוֹיִֽם׃

וְאֵת֙ כָּל־ נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־ אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־ אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃

וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֔ם אֶל־ נָוֹ֖ית בָּרָמָ֑ה וַתְּהִי֩ עָלָ֨יו גַּם־ ה֜וּא ר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וַיִּתְנַבֵּ֔א עַד־ בֹּא֖וֹ בנוית בְּנָי֥וֹת בָּרָמָֽה׃

यद्यप्येते न पश्यन्ति लोभोपहतचेतसः । कुलक्षयकृतं दोषं मित्रद्रोहे च पातकम्