ויבו וַיָּב֨וֹא יָרָבְעָ֧ם וְכָל־ הָעָ֛ם אֶל־ רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִֽׁי׃

וְעַצְמוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שָׂרַ֖ף עַל־ מזבחותים מִזְבְּחוֹתָ֑ם וַיְטַהֵ֥ר אֶת־ יְהוּדָ֖ה וְאֶת־ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־ לְךָ֖ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־ פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃

taM no dyaavaapRthivii tan na aapa indraH shRNvantu maruto havaM vacaH

tvaam aapaH parisrutaH pari yanti svasetavo nabhantaam anyake same

Before she travailed, she brought forth; before her pain came, she was delivered of a man child.

And he said unto his people, Behold, the people of the children of Israel are more and mightier than we: