ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃

לָכֵ֗ן כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבוֹא֙ אֶל־ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹֽא־ יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹֽא־ יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹֽא־ יִשְׁפֹּ֥ךְ עֳלֶ֖יהָ סֹלְ...

חֲבֹ֖ל חָבַ֣לְנוּ לָ֑ךְ וְלֹא־ שָׁמַ֣רְנוּ אֶת־ הַמִּצְוֺ֗ת וְאֶת־ הַֽחֻקִּים֙ וְאֶת־ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתָ אֶת־ מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃

Art thou called being a servant? care not for it: but if thou mayest be made free, use it rather.

Behold, the LORD’s hand is not shortened, that it cannot save; neither his ear heavy, that it cannot hear: