וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־ מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־ בְּתוּאֵל֙ בֶּן־ נָח֔וֹר אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־ לּ֖וֹ מִלְכָּ֑ה וָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֙זֶם֙ עַל־ אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־ יָדֶֽיהָ׃

וַיַּ֨עַן שָׁא֜וּל וַיֹּ֗אמֶר הֲל֨וֹא בֶן־ יְמִינִ֤י אָנֹ֙כִי֙ מִקַּטַנֵּי֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִשְׁפַּחְתִּי֙ הַצְּעִרָ֔ה מִכָּֽל־ מִשְׁפְּח֖וֹת שִׁבְטֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וְלָ֙מָּה֙ דִּבַּ֣רְתָּ אֵלַ֔י כַּדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

תְּנָ֞ה אֶת־ נָשַׁ֣י וְאֶת־ יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־ עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃

יד ם ת ף תרם ס נויתתם ינדר פי ב סו מם ן שתכרתו