הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־ שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגוֹי־ עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃

וַיֹּאמֶר֮ נַעֲמָן֒ וָלֹ֕א יֻתַּן־ נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶֽמֶד־ פְּרָדִ֖ים אֲדָמָ֑ה כִּ֡י לֽוֹא־ יַעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֙בַח֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם...

Now the sojourning of the children of Israel, who dwelt in Egypt, was four hundred and thirty years.

And it was the preparation of the passover, and about the sixth hour: and he saith unto the Jews, Behold your King!