וַיִּֽהְי֨וּ הָרָצִ֜ים עֹבְרִ֨ים מֵעִ֧יר ׀ לָעִ֛יר בְּאֶֽרֶץ־ אֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וְעַד־ זְבֻל֑וּן וַיִּֽהְיוּ֙ מַשְׂחִיקִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם וּמַלְעִגִ֖ים בָּֽם׃

מַדּ֜וּעַ בָּזִ֣יתָ ׀ אֶת־ דְּבַ֣ר יְהוָ֗ה לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ בעינו בְּעֵינַי֒ אֵ֣ת אוּרִיָּ֤ה הַֽחִתִּי֙ הִכִּ֣יתָ בַחֶ֔רֶב וְאֶ֨ת־ אִשְׁתּ֔וֹ לָקַ֥חְתָּ לְּךָ֖ לְאִשָּׁ֑ה וְאֹת...

וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־ בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־ חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־ פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־ פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃

Also we made ordinances for us, to charge ourselves yearly with the third part of a shekel for the service of the house of our God;

وَاسْأَلْ مَنْ أَرْسَلْنَا مِنْ قَبْلِكَ مِنْ رُسُلِنَا أَجَعَلْنَا مِنْ دُونِ الرَّحْمَنِ آلِهَةً يُعْبَدُونَ