וְגַם־ תֶּ֤בֶן גַּם־ מִסְפּוֹא֙ יֵ֣שׁ לַחֲמוֹרֵ֔ינוּ וְ֠גַם לֶ֣חֶם וָיַ֤יִן יֶשׁ־ לִי֙ וְלַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְלַנַּ֖עַר עִם־ עֲבָדֶ֑יךָ אֵ֥ין מַחְס֖וֹר כָּל־ דָּבָֽר׃

וְאֶת־ עַ֣יִן וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת־ יֻטָּה֙ וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־ בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־ מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֥י הַשְּׁבָטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

ἐὰν ὁμολογῶμεν τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν, πιστός ἐστιν καὶ δίκαιος ἵνα ἀφῇ ἡμῖν τὰς ἁμαρτίας καὶ καθαρίσῃ ἡμᾶς ἀπὸ πάσης ἀδικίας.

εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ ἄγγελος· Μὴ φοβοῦ, Ζαχαρία, διότι εἰσηκούσθη ἡ δέησίς σου, καὶ ἡ γυνή σου Ἐλισάβετ γεννήσει υἱόν σοι, καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰωάννην·

And tookest thy broidered garments, and coveredst them: and thou hast set mine oil and mine incense before them.

فَكَذَّبُوهُ فَنَجَّيْنَاهُ وَمَنْ مَعَهُ فِي الْفُلْكِ وَجَعَلْنَاهُمْ خَلَائِفَ وَأَغْرَقْنَا الَّذِينَ كَذَّبُوا بِآيَاتِنَا فَانْظُرْ كَيْفَ كَانَ عَاقِبَةُ الْمُنْذَرِينَ