שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־ אֱד֔וֹם יושבתי יוֹשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־ עָלַ֙יִךְ֙ תַּעֲבָר־ כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי׃

כִּ֣י אִם־ חַי־ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר הֶעֱלָה֩ וַאֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יא אֶת־ זֶ֨רַע בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹנָה וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדַּחְתִּ֖ים שָׁ֑ם וְיָשְׁב֖וּ עַל־...

ἐν ᾧ ξενίζονται μὴ συντρεχόντων ὑμῶν εἰς τὴν αὐτὴν τῆς ἀσωτίας ἀνάχυσιν, βλασφημοῦντες·

And they were astonished at his doctrine: for he taught them as one that had authority, and not as the scribes.