וּבָקָ֕ר שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִ֖ים אָֽלֶף׃

ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בָּאָ֑רֶץ וְשֶׁ֖בֶר גָּדֽוֹל׃

וַיַּרְאֵ֣נִי יְהוָ֔ה אַרְבָּעָ֖ה חָרָשִֽׁים׃

וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־ הַגִּלְעָֽד׃

יְהוָ֣ה לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה־ יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם׃

מֵכִ֣ין הָרִ֣ים בְּכֹח֑וֹ נֶ֝אְזָ֗ר בִּגְבוּרָֽה׃

חָרִ֥יף עֲנָת֖וֹת נובי נֵיבָֽי׃

וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃

בְּנֵי־ יַעְלָ֥ה בְנֵי־ דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃

וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הֽ͏ָאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃

כָּל־ שֹׁכֵ֥ב עִם־ בְּהֵמָ֖ה מ֥וֹת יוּמָֽת׃

קֵ֣ץ בָּ֔א בָּ֥א הַקֵּ֖ץ הֵקִ֣יץ אֵלָ֑יִךְ הִנֵּ֖ה בָּאָֽה׃

צְרוּפָ֖ה אִמְרָתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ׃

בְּ֭ךָ בָּטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בָּ֝טְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ׃

אַךְ־ בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשׁ֥וֹ דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

וַיָּ֣מָת יָאִ֔יר וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקָמֽוֹן׃

إِنَّ فِي ذَلِكَ لَعِبْرَةً لِمَنْ يَخْشَى

ثُمَّ كَانَ عَلَقَةً فَخَلَقَ فَسَوَّى

ثُمَّ إِنَّكُمْ أَيُّهَا الضَّالُّونَ الْمُكَذِّبُونَ

βέβληαι κενεῶνα διαμπερές, οὐδέ σʼ ὀΐω

قَالُوا سَنُرَاوِدُ عَنْهُ أَبَاهُ وَإِنَّا لَفَاعِلُونَ

tataM tantum acikradaH

ἠῶθεν δʼ Ἰδαῖος ἔβη κοίλας ἐπὶ νῆας·

كَذَّبَتْ قَوْمُ نُوحٍ الْمُرْسَلِينَ