שְׁאָ֥ר יָשׁ֖וּב שְׁאָ֣ר יַעֲקֹ֑ב אֶל־ אֵ֖ל גִּבּֽוֹר׃

וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־ אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃

וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃

מַשָּׂ֥א דְבַר־ יְהוָ֖ה אֶל־ יִשְׂרָאֵ֑ל בְּיַ֖ד מַלְאָכִֽי׃

שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃

כִּֽי־ הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נֽוֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃

קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עַל־ אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם קָֽצֶף׃

חָנֵּ֣נוּ יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּֽי־ רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃

נְתַנְאֵל֙ הָֽרְבִיעִ֔י רַדַּ֖י הַחֲמִישִֽׁי׃

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃

וַיִשָּׂ֣א יָד֣וֹ לָהֶ֑ם לְהַפִּ֥יל א֝וֹתָ֗ם בַּמִּדְבָּֽר׃

אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־ גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־ עָֽר׃

לָכֵ֣ן רֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ אֶת־ דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃

מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־ אֵֽשׁ׃

وَمَا يَنْبَغِي لِلرَّحْمَنِ أَنْ يَتَّخِذَ وَلَدًا

εἰ μὴ Αἴαντός γε σάκος Τελαμωνιάδαο.

Αἴας δʼ ἐκ Σαλαμῖνος ἄγεν δυοκαίδεκα νῆας,

وَمِنْ آيَاتِهِ الْجَوَارِ فِي الْبَحْرِ كَالْأَعْلَامِ

ثُمَّ إِنَّكُمْ يَوْمَ الْقِيَامَةِ تُبْعَثُونَ

وَالَّذِينَ إِذَا أَصَابَهُمُ الْبَغْيُ هُمْ يَنْتَصِرُونَ

vishve devaaso asridha ehimaayaaso adruhaH

sa tvaM no viira viiryaaaa\ya codaya

ὣς ἀνδρῶν γενεὴ ἣ μὲν φύει ἣ δʼ ἀπολήγει.

sajoSasaa varuNo mitro aryamaa