וֶֽאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־ אִ֭יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים כִּ֤י זְֽקֵנִים־ הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים׃

וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו לֵ֥ךְ אִתִּ֖י הַבָּ֑יְתָה וֶאֱכֹ֖ל לָֽחֶם׃

כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־ אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־ הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃

מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחָלְיֽוֹ׃

וַיְכַסּוּ־ מַ֥יִם צָרֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד מֵ֝הֶ֗ם לֹ֣א נוֹתָֽר׃

هُوَ اللَّهُ الَّذِي لَا إِلَهَ إِلَّا هُوَ عَالِمُ الْغَيْبِ وَالشَّهَادَةِ هُوَ الرَّحْمَنُ الرَّحِيمُ

ἀτρεκὲς αἷμʼ ἔσσευα βαλών, ἤγειρα δὲ μᾶλλον.

shukeSu me harimaaNaM ropaNaakaasu dadhmasi

αὐτίκα δὲ Γλαῦκον προσέφη παῖδʼ Ἱππολόχοιο·

καύματος ἐξ ἀνέμοιο δυσαέος ὀρνυμένοιο,

pRthivyaaH sapta dhaamabhiH

paahi naH sharma viiravat

ὃν τέκεν Ἀστυόχεια βίῃ Ἡρακληείῃ,

amii ca vishve amRtaasa aa vayo havyaa deveSv aa vayaH